אגדות מפעם : החתול במגפים ולכלוכית

תקציר:
שַׁרְל פֶּרוֹ (1628–1703) הוּא כְּכָל הַנִּרְאֶה הַמְּסַפֵּר הַמֻּכָּר בְּיוֹתֵר בְּתוֹלְדוֹת סִפְרוּת הַמַּעֲרָב, שֶׁהֲרֵי כִּמְעַט וְלֹא נִמְצָא בָּעוֹלָם אָדָם אֲשֶׁר לֹא שָׁמַע עַל אוֹדוֹתָיו אוֹ לֹא קָרָא לְפָחוֹת אַחַת מֵעֲלִילוֹתָיו. עוֹלָמוֹ שֶׁל אָדָם אֵינוֹ שָׁלֵם אִם לֹא דָּאַג לִשְׁלוֹמָן שֶׁל כִּפָּה אֲדֻמָּה וְשֶׁל סָבָתָהּ; אִם לֹא רָקַד בַּנֶּשֶׁף הַמַּלְכוּתִי עִם לִכְלוּכִית כְּשֶׁהָאוֹרְלוֹגִין צִלְצֵל חֲצוֹת; אִם לֹא הִכִּיר אֶת גַּלְגַּלֵּי הַטְּוִיָּה הַמְּכֻשָּׁפִים שֶׁגָּרְמוּ לְמַמְלָכָה שְׁלֵמָה לְהֵרָדֵם לְדוֹרוֹת; אוֹ אִם לֹא הִכִּיר אֶת הֶחָתוּל הַנּוֹעָז שֶׁיָּדַע אָמָּנוּת רְמִיָּה מַהִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶת רֹב רֻבָּן שֶׁל הַמַּעֲשִׂיּוֹת לִילָדִים לֹא הִמְצִיא פֶּרוֹ בְּעַצְמוֹ אֶלָּא עִבֵּד מֵאַגָּדוֹת עַם שֶׁשָּׁמַע כְּכָל הַנִּרְאֶה עוֹד מִפִּיהָ שֶׁל הָאוֹמֶנֶת שֶׁלּוֹ – הָעִבּוּד שֶׁלּוֹ לְאַגָּדוֹת אֵלּוּ, שֶׁבָּהֶן יָצַק סִגְנוֹן וְרִיתְמִיקָה, הֵנִיעַ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֶת הַמָּסֹרֶת שֶׁל הַמַּעֲשִׂיָּה הַכְּתוּבָה שֶׁעָלֶיהָ הִתְבַּסְּסוּ לְיָמִים בֵּין הַיֶּתֶר הָאַחִים גְּרִים, לוּדְוִיג טִיק וְהָאנְס כְּרִיסְטִיָּאן אַנְדֶּרְסֶן. לְמַעֲשֶׂה, פֶּרוֹ הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּצַק אֶת הַזָּ’אנֶר שֶׁל הַמַּעֲשִׂיָּה הַכְּתוּבָה וְהִתְיַחֵס אֵלֶיהָ כְּאֶל סִפְרוּת גְּבוֹהָה. אִיסָנָה גּוֹלְדִּין הֶחָתוּל בְּמַגָּפַיִם וְלִכְלוּכִית (אוֹ נַעַל הַזְּכוּכִית הַקְּטַנָּה) מֵאֵת שַׁרְל פֶּרוֹ מִצְטָרְפִים לְשׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל תַּרְגּוּמֵי מוֹפֵת לִילָדִים וּלְנֹעַר שֶׁרָאוּ אוֹר בְּהוֹצָאַת ”קָדִימָה”. מְתַרְגֵּם הַסֵּפֶר – נִיר רַצְ’קוֹבְסְקִי – הוּא חוֹקֵר סִפְרוּת, מְתַרְגֵּם וְסוֹפֵר. תַּרְגּוּמֵי הַמּוֹפֵת שֶׁלּוֹ מֵהַשָּׂפָה הַצָּרְפָתִית זִכּוּ אוֹתוֹ בְּתֹאַר אַבִּיר בַּמִּסְדָּר הָאָקָדֵמִי מִטַּעַם מֶמְשֶׁלֶת צָרְפַת. מְאַיֵּר הַסֵּפֶר – סֶרְגֵּי גַּבְרִילוֹב – הוּא מְאַיֵּר עֲטוּר פְּרָסִים בִּתְחוּמֵי הָאִיּוּר וְהַהַנְפָּשָׁה בְּסִפְרוּת הַיְּלָדִים. אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא אִיֵּר בְּאִיּוּר מְלֶאכֶת יָד וְלֹא בְּתָכְנַת מַחְשֵׁב. -- מהכריכה האחורית.

עותקים