תקציר:
היָּלֶד אִיזֶק, שֶׁכָּלָנוּ מַכִּירִים כְּיִצְחָק נָבוֹן, חוֹלֵם לִקְנוֹת אֶת בֵּית הַסֵּפֶר ולהפך אותו לְמָקוֹם כֵּיפִי וּמְעַנְיִן, שֶׁאַף תַּלְמִיד לא מַפְרִיעַ בּוֹ וְאַף מורה לא כועס וּמַעֲנִישׁ כְּמוֹ אָדוֹן משֶׁה, הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ. וּמנַּיִן ישיג כֶּסֶף כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַסֵּפֶר הַחֲלוֹמִי הַזֶּה? לְאִיזֶק יֵשׁ תָּכְנִית: הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת שֶׁאוֹצָר אַדִּיר הָבוּר בַּחֲצַר בֵּיתָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. הוּא צָרִיךְ רק למצא אֶת הָאוֹצָר, וְאָז הַכֹּל יִסְתַּבֵּר, נִשְׁמָע בֶּלְתִּי אֶפְשָׁרִי? לא כְּשֶׁמִּדְבָּר בְּאִיזֶק. כִּי יִצְחָק נָבוֹן, מִי שֶׁהָיָה לַנָּשִׂיא הַחֲמִישִׁי שֶׁל מדינת ישְׂרָאֵל, לֹא הָיָה אִישׁ רָגִיל וְגַם לֹא יֶלֶד רָגִיל. הוּא אָהַב סִפְרוּת וְשִׁירָה, כָּתַב מַחֲזוֹת, הָיָה בָּהִיא בְּשָׂפוֹת, וְיוֹתֵר מִכֹּל חָלַם לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּין הַקְצָווֹת בַּחֶבְרָה - בֵּין הָעֵדוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין יְהוּדִים וַעֲרָבִים. הַרְבֵּה חֲלוֹמוֹת וּשְׁאִיפוֹת הָיוּ לַיָּלֶד אִיזָק, אֲבָל כֵּיצַד מַגְשִׁימִים אוֹתָם? גְלִילָה רוֹן־פֶּדֶר-עָמִית הִיא מִבְּכִירוֹת הַפּוֹפְרִים לִילָדִים וּלְנֹעַר. סְפָרֶיהָ הָרַבִּים (׳מְשִׂימָה עוֹלָמִית', 'מִנְהֶרֶת הַזְמַן', 'אֶל עַצְמִי', גִ'ינְגִ'י' וְעוֹד) הַם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמֶּדַּף הַסְפָרִים הַיִּשְׂרְאֵלִי. עוֹד בַּסֵּדְרָה: חלילה קרית גם עני -- מהכריכה האחורית

עותקים