תקציר:
כַּמָּה טוֹב לְהַבְרִיא מִמַּחֲלָה! אֲבָל עוֹד יוֹתֵר טוֹב לִהְיוֹת מְחֻסָּנִים וְלֹא לַחֲלוֹת בִּכְלָל. עַד לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה בְּנֵי הָאָדָם לֹא הִכִּירוּ אֶת הָעוֹלָם הַבִּלְתִּי נִרְאֶה שֶׁל הַחַיְדַּקִּים וְהַוִּירוּסִים וְלֹא יָדְעוּ שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִגְרֹם לְמַחֲלוֹת. הַמַּדְּעָן לוּאִי פַּסְטֵר חָקַר אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְגִלָּה שֶׁהַחַיְדַּקִּים הֵם יְצוּרִים חַיִּים. רוֹפְאִים וּמַדְּעָנִים רַבִּים הִתְנַגְּדוּ לוֹ, אֲפִלּוּ לָעֲגוּ לוֹ, אֲבָל הוּא לֹא וִתֵּר עַד שֶׁמָּצָא אֶת הַדֶּרֶךְ לְהִלָּחֵם בְּמַחֲלוֹת עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֵן פּוֹרְצוֹת בְּאֶמְצָעוּת חִסּוּן. מֵאָז נִמְצְאוּ חִסּוּנִים לְעוֹד וְעוֹד מַחֲלוֹת, וְחַיֵּיהֶם שֶׁל מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים וּבַעֲלֵי חַיִּים נִצְּלוּ, וַעֲדַיִן נִצָּלִים, בִּזְכוּת לוּאִי פַּסְטֵר. סִפּוּרָן שֶׁל הַתַּגְלִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת הוּא סִפּוּרָם שֶׁל הַמַּדְּעָנִים שֶׁגִּלּוּ אוֹתָן. זֶהוּ סִפּוּר עַל אֲנָשִׁים שֶׁעָשׂוּ אֶת הַלֹּא יֵאָמֵן, שֶׁרָאוּ רִאשׁוֹנִים אֶת מָה שֶׁאֲחֵרִים לֹא יָכְלוּ אֲפִלּוּ לְדַמְיֵן. סִדְרַת מַמְצִיאִים וּמְגַלִּים מַפְגִּישָׁה אֶת הַיְּלָדִים עִם גְּדוֹלֵי הַמַּדְּעָנִים בַּהִיסְטוֹרְיָה וְעִם סִפּוּרָם הָאֱנוֹשִׁי רַב־הָעָצְמָה. בְּשָׂפָה בְּהִירָה הִיא מַסְבִּירָה לָהֶם אֵיךְ הַמַּדְּעָנִים חוֹשְׁבִים, מָה הֵם שׁוֹאֲלִים, אֵיךְ הֵם חוֹקְרִים וּמְגַלִּים. הִיא מַזְמִינָה אוֹתָם לְבַקֵּר בְּעוֹלָם שֶׁבּוֹ לֹא יָדְעוּ בְּנֵי הָאָדָם לָטוּס, נוּרוֹת הַחַשְׁמַל עוֹד לֹא הֵאִירוּ אֶת בָּתֵּיהֶם, וּמִסְתְּרֵי הֶחָלָל הַגָּדוֹל, כְּמוֹ גַּם רַבִּים מִסּוֹדוֹת הַטֶּבַע, עוֹד לֹא נִגְלוּ לִפְנֵיהֶם. -- ממכריכה האחורית.

עותקים