תקציר:
“…..בינתיים בלילה דודי החל מחרחר, יצאתי איתו על הידיים מפתח הבית, שלא ימות לי בבית. הלכתי ברחוב וצעקתי…. אוי מירבי, איך אני יכולה לתת אמון בבני אדם? הרי התחננתי לרופא הזה והוא חשב, שהוא יודע יותר טוב. “גברת שני”, הוא אמר במבטא יקי מרשים, “אין צורך להתרגש, עוד לא נתקלנו השנה במקרה דפטריה”… הלכתי ברחוב וצעקתי ובזרועותי דודי המחרחר מגלגל כבר עיניו…” “לפעמים אני רוצה לחייך, מאד רוצה… והנה באה המלחמה ולקחה את הבן שלי…” מעצים! מרגש! מחזק! נועה בארי ע”ה מגוללת בספר ייחודי מאין כמוהו את סיפורה של התחלת תנועת התשובה בדור הקודם. הספר הוא דפי יומנם הנוקבים של אב, אם ובת המגוללים את חיבוטי הנפש הסוערים בדרך אל האמת הפנימית. זהו תיעוד מרתק, אוטנטי ונדיר על ימי תנועות הנוער טרום השואה, ימי קום המדינה, מלחמות ישראל, תהיות וחיפושים עד לרגעים בהם נוגה אורה של האמת. -- מאתר ההוצאה.

עותקים