תקציר:
בשנת 1821, על חוף חצי אי בברטנייה, צעיר שאפתן התרחץ בים והרהר על עתידו. ידידתו מגיחה זמן קצר לאחר מכן מאמבט טבעי שנחצב בסלע. שני הצעירים ממשיכים בהליכת הבוקר בידיים שלובות. בדרכם הם פוגשים דייג ומתרגשים מהמסירות שהוא מגלה, למרות עוניו, לאב עיוור. כדי לשמח אותו ולו במקצת הם מבקשים לקנות את שלל הדיג שלו במחיר שעבור האיש האביון שווה להון של ממש ומבטיחים לו ארוחת ערב, אם יסכים לקחת אותם לעיירה סמוכה לאחר שיקפל ויאחסן את הרשתות שלו. זוג האוהבים ממשיך בדרכו על פי הנחיותיו של הדייג שהיה למורה דרך. כאשר חברו השלושה הם צעדו בדממה והגיעו עד מהרה לפאתי צוק סלעי שהדייג התכוון לעקוף. הצעירים שואלים לסיבה והלה מזהיר אותם שמתגורר שם מישהו שנוהג להסתובב באזור ולא כדאי להיתקל בו. סקרנותם של הצעירים גוברת ולמרות האזהרה הם מתעקשים להגיע לשם. הם מגלים אז מול מערה, שבה ניתן להבחין בעקבות קיום, אדם שנצרב מהשמש והוא דומם כמו הגרניט המקיף אותו, אבל עיניו נפקחות לרגע קצר. הם מתרשמים מהחיזיון הזה וממהרים להמשיך בדרכם.הם שואלים את המורה הדרך על הדמות המוזרה הזו. האיש הזה, שחי שם בחסרון כיס, היה בעבר ספן גאה שהתגורר עם אשתו בבית מבודד מעל החוף. לזוג נולד ילד שהפך עבורם למלך קטן. הם פינקו אותו מגיל צעיר מאוד ולא סירבו לשום גחמה מגחמותיו. כשהתבגר, הילד הזה הפך לאלים, שקרן, גנב, האמין שכולם נועדו לשרת את רצונותיו ונהג ברשעות רודנית במי שמנעו ממנו את מנעמיו או לא סיפקו את רצונותיו. האב, שנעדר לעתים קרובות כדי לצאת לדוג בים, סירב לראות או לא רצה לדמיין את הגרוע מכול עד שגילה יום אחד שבנו הגזים מאוד בתשוקתו לספק את גחמותיו. וכאילו לא היה די בכך, לילה אחד הבן עשה מעשה נורא עד כדי כך שהאב החליט לחסל את המפלצת שיצר,ואילו הוא עצמו נשבע לכפר על מעשהו בהענשת עצמו... הסיפור, שראה אור לראשונה בפריז ב-1834, נכתב אחרי ביקורו של בלזק בברטנייה ועל רקע אופנת הרחצה בים שהחלה להתפשט בצרפת באותם ימים. -- מהכריכה האחורית.

עותקים